|
מבוא כללי | חקר הרגש בעולם | מחקרים מתנהלים | תחומי עניין של חוקרי המרכז
מבוא כללי
"האינטואיציה היא מתנה מקודשת ואילו ההיגיון הוא משרת נאמן. יצרנו חברה בה המשרת זוכה לכבוד והמתנה נשכחה"
אלברט אינשטיין
"הבה לא נשכח שהרגשות הקטנים הם רבי החובלים הבכירים של חיינו ושאנו מצייתים להם בלא ידיעה"
וינסנט ואן גוך
כפי שמשתקף בדבריו של אינשטיין, לאורך תקופה ארוכה בהיסטוריה האנושית, בעיקר בתרבות המערב, החשיבה השיכלית וההיגיון קודשו ואילו היבטים אחרים בתודעה האנושית נחשבו לנחותים יותר וירודים יותר, למרות משקלם הכבד בחיי האדם. אכן, רגש נחשב בעיני חוקרים רבים כהיבט בסיסי ומרכזי בחיים של בני האדם. למעשה, אין תחום או היבט של הקיום האנושי שלרגש אין בו תפקיד משמעותי. לא מפתיע לכן שבניגוד להתעלמות המודרנית יחסית מהרגש, משחר ההיסטוריה המתועדת של האדם, ישנן עדויות לעיסוק ברגש בתחומים שונים ורבים החל מהדת והאומנות וכלה בפילוסופיה ובמדע. למשל, מרבית הפילוסופים הקלאסיים הדגולים כמו אפלטון, אריסטו, שפינוזה, דאקרט, הובס ויום הגו תיאוריות של רגש.
בשנים האחרונות העיסוק ברגש חזר לקדמת הבמה ודבר זה בא לידי ביטוי בכך שפסיכולוגים וחוקרים מתחומי ידע אחרים החלו לעסוק במחקר מדעי מסודר שמוקדו הוא רגש. אחת הסיבות להזנחה היחסית הזאת של עיסוק מדעי ברגש, היא המורכבות של התופעה וחוסר היכולת להגיע להסכמה באשר להגדרה של הרגש ואפיונו, דבר שמתנגש עם היכולת לחקור רגש באופן אמפירי. התפנית הגיעה עם העבודה האמפירית שסיווגה ומיינה את הבעות הפנים האופייניות לרגשות מסוימים (רגשות בסיסיים) ובכך פתחה צוהר לאפשרות לבחון רגשות באופן מדעי. כיום המחקר של הרגש התפתח הרבה מעבר לעיסוק ברגשות בסיסיים ובסממנים הבעתיים של רגשות ותחומי ידע רבים ושונים הפכו את הרגש לתחום מחקר חשוב ומרכזי. זרם זה של מחקר נרחב מלמד על החשיבות של הרגש ועל משמעותו בכל היבט של חיי האדם החל ביחסים חברתיים וחינוך וכלה בעבודה ועסקים. חשיבות הרגשות בהקשרים אלה נובעת מכך שרגש הוא גורם הנעה משמעותי הדוחף אנשים לפעולה וכן הרגש משמש כמקור למידע חברתי הנוגע למצבו של היחיד ותכונותיו.
המחקרים הנערכים על ידי חוקרי המרכז ועמיתיהם בארץ ובעולם ניזונים מהתפתחות זו ומזינים אותה.
|
